מצודת דוד על ירמיהו כ״ז

1 ושלחתם וכו׳. בימי יהויקים אמר לו כשימלוך צדקיהו ישלח המוסרות והמוטות אל המלכים האלה על ידי המלאכים הבאים אל צדקיהו:

2 וצוית אותם. את המלאכים תצוה להגיד אל אדוניהם:

3 אנכי עשיתי וכו׳. ואם כן הכל שלי המה:

4 ונתתיה. לכן בידי לתתה לאשר ישר בעיני:

5 הארצות האלה. של המלכים אדוניכם:

6 עבדי. ר״ל עושה שליחותי בדבר זה:

7 את חית. ארז״ל שרכב על ארי וקשר תנין בראשו:

8 בנו. זה אויל מרודך:

9 בן בנו. זה בלשאצר:

10 עת ארצו. זמן חורבן ארצו בימי דריוש המדי:

11 גם הוא. כמו שבא עת חורבן ארצות המלכים שהחריב נ״נ:

12 אשר לא יעבדו אותו. אשר לא ירצה לעבדו ברצונו:

13 ואת אשר וכו׳. אשר לא יקבל עליו מעצמו עול שעבוד וכפל הדבר במ״ש:

14 אפקוד. אשגיח עליהם בהבאת חרב וכו׳:

15 עד תומי. עד כלותי אותם ביד נ״נ:

16 אל נביאיכם. הנביאים שלכם המנבאים לכם בשקר:

17 ואל קוסמיכם. השואלים בקסם והוא מין כשוף:

18 ואל חלומותיכם. המגידים עתידות על ידי שאלת חלום:

19 ואל עונניכם. גם הוא ענין כשוף כמו מעונן ומנחש דברים יח:

20 ואל כשפיכם. העוסקים בשאר מיני כשוף:

21 לא תעבדו. רצה לומר לא יתחזק עליכם להיות לו לעבדים:

22 למען הרחיק אתכם. ר״ל הם יועילו למען הרחיק וכו׳ כי כשתקבלו עליכם השעבוד תשבו בארצכם ותעלו המס אבל כשתלחמו עמו ויגבר עליכם יוליך אתכם בשבי אל ארץ מרחוק:

23 והדחתי. רצה לומר אני אהיה בעזרתו ואדיח אתכם ממקומכם ותהיו אבודים:

24 והנחתיו. ישכון במנוחה על אדמתו:

25 ועבדה. יעשה עבודת האדמה בחרישה וזריעה וישב בה ויאכל מלחמה:

26 וחיו. תשארו חיים:

27 אל הגוי. על הגוי:

28 אשר לא יעבוד. אשר לא יקבל עליו מעצמו עול השעבוד:

29 לא תעבדו. רצה לומר לא יתחזק עליכם להיות לו לעבדים:

30 למען הדיחי אתכם. הם יועילו למען הדיחי אתכם בשבי ושם תאבדו אתם והנביאים אבל כשתקבלו עליכם עול שעבוד תשבו בארצכם ותעלו המס:

31 הנה כלי בית ה׳. אשר הובאו לבבל עם גלות יכניה:

32 מושבים. יהיו מושבים מהרה מבבל לירושלים:

33 למה וכו׳. כי כשלא תקבלו עול שעבוד יכבוש את עיר ויחריבה:

34 יפגעו נא בה׳. יתפללו עתה לה׳ לא על השבת הכלים אלא לבל יבואו לבבל הכלים הנותרים מה שלא לקח כשגלה את יכניה:

35 אל העמודים. על עמודי הנחושת ועל ים הנחושת וכו׳:

36 בגלותו. בעת שגלה לבבל עם יכניה ואת כל שרי יהודה וירושלים:

37 כי כה אמר ה׳ וכו׳. בעבור שארכו הדברים באמרו אשר לא לקחם וכו׳ אמר שנית כי כה אמר ה׳ וכו׳ וכן דרך המקרא:

38 עד יום פקדי אותם. עד הזמן שאזכור אני בהם והוא בימי כורש ואז אעלה אותם משם ואשיב אותם אל המקום הזה: